שנות ה-1920 הסוערות, וכל הג'אז הזה.
אמריקה היא מושא להערצה, ושלל הפקות מחזמר זוהרות ממצבות את ברודוויי כפאר האומה.
בהמשך, המשבר הכלכלי הגדול מעשיר את המחזמר - לא עוד רק מפלט אסקפיסטי, אלא גם זירה לעיסוק חברתי.
על המחזמר "ספינת השעשועים" והמפנה שחולל בז'אנר, על רוח הג'אז שמביא ג'ורג' גרשווין למיוזיקל, ועל האופרה השחורה המשגעת, "פורגי ובס", שיצר המלחין היהודי. ואיך אפשר בלי פרד אסטר המהמם?
אמריקה - כור היתוך? בשנות ה-1950 אנשים פונים לפרברים, להתגורר בסביבה הומוגנית בעלת מבנה מעמדי ברור. זאת ועוד, האישור המחודש של יחסי המגדר המסורתיים במציאות הפרבר מייצר תחושת תסכול, בעיקר בקרב הנשים. תקופה זו, העומדת בסימן חומרנות, שאננות, וקונפורמיזם נחשבת גם 'תור הזהב' במחזמר.
"ברנשים וחתיכות" ו"גבירתי הנאווה" - מדוע נתפס כל אחד כמחזמר מושלם? איך הם מהדהדים את התקופה מחד, וקוראים עליה תיגר מאידך? וגם - "ג'יפסי", הדרמה המוזיקלית המשפחתית שהיא פסגה בז'אנר.
רציחות פוליטיות, מלחמת וייטנאם, מהומות על רקע גזעי – "העולם מלא בדברים נפלאים", אומר בחור צעיר ב"הלו, דולי!", שהיה נחמה נחוצה בשנות ה-1960 הסוערות. אבל המחזמר לא נשאר אדיש למתרחש, ובברודוויי מתחילים לשמוע גם צלילים חדשים.
על "איש למנשה" ותקווה לעתיד טוב יותר; איך מגיב הקהל כסוף השיער ל"שיער"? ולא נשכח את פצצת הכישרון היהודייה מברוקלין - "מצחיקונת", ועוד הרבה יותר.
ווטרגייט, התפטרות ניקסון, משבר אנרגיה, מיתון; אז על הממשל כבר קשה לסמוך, הגאווה האמריקאית בשפל עמוק, הציניות גוברת, וזה הזמן לפנות מהציבורי אל האישי. "!Let's talk about me" הוא המוטו של שנות ה-70, והנרקסיזם מתברר ככר פורה למחזמרים מרתקים.
על "שורת המקהלה" כתוכנית הריאליטי הראשונה, על "שיקגו" כחגיגה זוהרת של עולם רקוב, והמחזמר ששואל - לשם מה לך בכלל זוגיות?
עלויות הפקה מאמירות, מחזמרים שזוכים להצלחה מועטה, ומגפת האיידס המפילה חללים רבים בקרב אומני הז'אנר בברודוויי - כל אלה יוצרים קרקע בשלה לפלישה הבריטית. בשנות ה-1980 מגה-מיוזיקלס כמו "Cats" ו"פנטום האופרה" מספקים את התיאבון לספקטקל האופייני לתקופה.
איך מבשר עידן חדש בברודווי על שובו של הישן? איך השתלט תאגיד דיסני על טיימס סקוור? ועל קולות ייחודיים במחזמרים של סוף המאה ה-20.
את הנחמה מפיגועי ה-11 בספטמבר מספקים, בין השאר, מחזמרים המבוססים על סרטים מצליחים, או כאלה שנתפרים סביב מוזיקת פופ ידועה.
בהמשך מהדהד המחזמר את עליית הרשתות החברתיות דרך הרחבת קשת הקבוצות והנושאים שהוא משקף, כמו גם את הטכנולוגיה עצמה.
מה הייתה ועודנה השפעת הקורונה על ברודוויי? אילו קבוצות זכו לייצוג נדיר במחזמרים של רבע מאה זה? ועל "המילטון", מחזמר ראשון זה עשורים שנכנס לשיח הלאומי.
